Vayedaber

אֲבָל דָּיְימָא מִנֵּיהּ, אַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא — בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ.

Traduction

However, if she is rumored to have engaged in intercourse with him, even if she is also rumored to have engaged in intercourse with others, we cast the child after him.

Tossefoth non traduit

אבל דיימא מיניה אע''ג דדיימא נמי מעלמא בתר דידיה שדינן ליה. פי' דיימא מיניה שבא עליה בודאי ודיימא מעלמא היינו שם רע דאי דיימא מיניה נמי שם רע בעלמא א''כ מאי מייתי רבא ממתני' דהתם בא עליה ודאי משום הכי בתר דידיה שדינן ליה:

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּקָתָנֵי: יָלְדָה — תֹּאכַל. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ וְלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא — צְרִיכָא לְמֵימַר דְּתֵיכוֹל?! אֶלָּא לָאו — דְּדָיְימָא נָמֵי מֵעָלְמָא,

Traduction

Rava said: From where do I say that? My source is the mishna that teaches that if a priest engaged in extramarital intercourse with an Israelite woman and she gave birth, she may partake of teruma due to her child. What are the circumstances? If we say that she is rumored to have engaged in intercourse with him and she is not rumored to have engaged in intercourse with others, need it be said that she may partake of teruma? It can easily be assumed that the priest is the father. Rather, is it not a case where she is rumored to have engaged in intercourse with others as well?

Rachi non traduit

הכי גרסינן ה''ד אילימא דדיימא מניה ולא דיימא מעלמא צריכא למימר דתיכול אלא לאו דדיימא נמי מעלמא:

וּמָה הָתָם, דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי אִיסּוּרָא — בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ, הָכָא, דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי הֶיתֵּירָא — לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!

Traduction

And if there, where for her to engage in intercourse with this priest is in violation of a prohibition and to engage in intercourse with that non-priest is in violation of a prohibition of the same degree, and she is rumored to have engaged in intercourse with both, nevertheless, we cast the child after the priest, then here, where for her to engage in intercourse with that man who is not her betrothed is in violation of a Torah prohibition and to engage in intercourse with this man, her betrothed, is permitted by Torah law, is it not all the more so that he should be considered the father?

Rachi non traduit

לא כ''ש. דאי דיימא מניה ומעלמא דבתריה דידיה שדינן ליה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ כָּל הֵיכָא דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ, אֲמַר רַב: הַוָּלָד מַמְזֵר. וּמַתְנִיתִין בִּדְלָא דָּיְימָא כְּלָל.

Traduction

Abaye said to him: Actually, I could say to you that anywhere that she is rumored to have engaged in intercourse with others, even if she is also rumored to have engaged in intercourse with him, Rav said that the offspring is a mamzer. And the mishna, which you cited as support for your claim, is referring to a situation where she is not rumored to have engaged in intercourse with anyone at all. Therefore, if they both concur that he is the father, the child is considered his.

Rachi non traduit

ומתני' בדלא דיימא כלל. מקמי הכי לאו מניה ולאו מעלמא הלכך איצטריך לאשמועינן דתאכל דאמרינן בהך ביאה נתעברה:

הָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה כּוּ'. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ''הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה וְגוֹ'''.

Traduction

§ It is stated in the mishna that a slave disqualifies a woman from partaking of teruma due to his engaging in intercourse with her, but not due to his being her offspring. The Gemara asks: What is the reason that he does not disqualify a woman whose offspring he is? The verse states with regard to a maidservant married to a Hebrew slave, that when he is released, ''the wife and her children shall be her master’s'' (Exodus 21:4). This indicates that the maidservant’s children are considered her own and are not considered their father’s offspring at all. Therefore, a maidservant’s child does not disqualify his paternal grandmother from partaking of teruma.

מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל. תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְזֶרַע אֵין לָהּ'', אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ, זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְזֶרַע אֵין לָהּ'' — מִכָּל מָקוֹם.

Traduction

§ It is stated in the mishna that a mamzer disqualifies a woman from partaking of teruma, and he also enables a woman to partake of teruma. The Sages taught: The Torah states, ''But if a priest’s daughter be a widow, or divorced, and have no child…she may eat of her father’s bread'' (Leviticus 22:13). I have derived only that her own child disqualifies her from partaking of teruma; from where do I derive that her child’s child disqualifies her as well? The verse states: ''And she has no child [zera]'' at all, indicating that even her grandchild disqualifies her, as zera means offspring.

אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר, זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְזֶרַע אֵין לָהּ'', עַיֵּין עָלֶיהָ.

Traduction

I have derived only that an unflawed child disqualifies her; from where do I derive that an unfit child disqualifies her as well? The verse states: ''And she has no [ein la] child,'' which can be homiletically interpreted as examine her [ayyein ala] to check if she has any offspring, fit or unfit.

וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ! זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא, בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא, לְזֶרַע פָּסוּל.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t you already derive from that phrase that her child’s child disqualifies her? The Gemara answers: To derive the halakha with regard to her child’s child, no verse was necessary, as the children of children are considered like children. The verse was therefore necessary for deriving the halakha of an unfit child.

Rachi non traduit

בני בנים הרי הן כבנים. בפ' הבא על יבמתו (לעיל יבמות סב:):

אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: כְּמַאן — כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְעֶבֶד מוֹדוּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר.

Traduction

Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: In accordance with whose opinion is the assumption of the mishna that the child of a Jewess and a slave or a gentile is a mamzer? Is it in accordance only with the opinion of Rabbi Akiva, who said that the offspring of relations for which one is liable for violating a prohibition is a mamzer? The Gemara answers: You can even say that it is in accordance with the Rabbis, who hold that the offspring is a mamzer only if the parents are liable to receive karet. This is because they concede with regard to a slave and a gentile, as when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yitzḥak bar Avdimi said in the name of Rabbi Yehuda HaNasi: With regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is a mamzer.

Rachi non traduit

כמאן כר''ע. מתניתין דקתני עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:

משום רבינו. רבי. ואע''ג דשמעינן דפליג אדר''ע בפ' ר''ג (לעיל יבמות נב:) דאמר אין דברים הללו אמורים אלא לדברי ר''ע וליה לא ס''ל אפ''ה בעובד כוכבים ועבד מודה כדאמר בהחולץ (לעיל יבמות מה.) עובד כוכבים לא תתחתן ועבד לא תהיה קדשה:

כֹּהֵן גָּדוֹל, פְּעָמִים שֶׁפּוֹסֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כּוּזָא — שֶׁמַּאֲכִילֵנִי בַּתְּרוּמָה, וְאֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כַּדָּא — שֶׁפּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.

Traduction

§ It was taught in the mishna that even a High Priest sometimes disqualifies his grandmother from partaking of teruma. The Sages taught that she can say in disapproval: I am hereby atonement for my daughter’s son, the small jug [kuza], i.e., the mamzer. He is dear to me and I am willing to suffer to atone for him, as he is my offspring from a priest and therefore enables me to partake of teruma. However, I am not willing to be atonement for my daughter’s son, the large jug [kada], the High Priest, as he is my offspring from an Israelite and therefore disqualifies me from partaking of teruma.

Rachi non traduit

כוזא. כלי קטן כלומר ממזר שהוא גרוע:

כדא. כלי חשוב כלומר כהן גדול:

הֲדַרַן עֲלָךְ אַלְמָנָה

Traduction

MISHNA: An uncircumcised priest, e.g., one for whom circumcision was considered too dangerous, and all those who are ritually impure with any type of impurity, may not partake of teruma, the portion of produce that must be set aside for the priests. However, their wives and their slaves may partake of teruma.

הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים — לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה.

Traduction

With regard to both a man with crushed testicles or with other wounds to his genitals [petzua dakka] and one whose penis has been severed [kerut shofkha], it is prohibited for them to marry a woman who was born Jewish. If they are priests they and their slaves may partake of teruma, as this condition does not disqualify them or their property. However, their wives may not partake of teruma, because if a priest has relations with his wife after suffering his injury, he renders her a ḥalala, a woman who is disqualified from marrying a priest, as he has engaged in forbidden sexual relations with her. If such a priest did not know his wife, i.e., did not engage in sexual relations with her, after his testicles were crushed or his penis was severed, she may partake of teruma, as she had married the priest in a permitted manner.

Rachi non traduit

מתני' הערל. כהן שמתו אחיו מחמת מילה:

נשיהם ועבדיהם יאכלו. דהא משום ערלות וטומאה לא נפקי מכלל כהנים אלא דאינהו גופייהו מחסרי תקנתא:

Tossefoth non traduit

הערל. פי' בקונט' שמתו אחיו מחמת מילה וכן נראה דלא דמי לערלה שלא בזמנה דמיבעיא לן בגמ' (לקמן יבמות דף עא.) אי הויא ערלה דהתם כיוצא בו לא הוי בר מילה בשום מקום אבל אחר ח' אע''ג דאי אפשר לו למול מפני הסכנה הוי ערל כיון שהגיע הזמן תדע דלא פשיט ליה בגמ' מטומטום שאין אוכל בתרומה אערלה שלא בזמנה אע''ג דאין חייב לקרוע ולמול כדמוכח בגמרא (שם:) דקאמר זכריו דאיתנהו בשעת אכילה וליתנהו בשעת עשיה משכחת לה בטומטום שנקרע ביני ביני ונמצא זכר דלא קרינן ביה בשעת עשיה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו דלא מיחייב לקרוע ולמול ובפ''ק דחגיגה (דף ד.) נמי אמר זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס שפטור מן הראיה ומוקי לה כשביציו מבחוץ ובירושלמי מייתי ראיה ממתני' אאחזתו חמה דממתינין לו למול ל' יום דאסור בתרומה משמע דמתניתין איירי בערל שמתו אחיו מחמת מילה ובהדיא מחלק בירושלמי בין ערלות שלא בזמנה ובין שהגיע זמנו למול אלא שסכנה היא לו אלא שבזה חולק על הש''ס שלנו דהתם פשיטא ליה דערלות שלא בזמנה לא הויא ערלות ואכיל בתרומה ובש''ס שלנו בעיא היא בגמ' (דף עא.) ולא איפשיטא:

פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה — הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכֵלוּ, וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכֵלוּ. וְאִם לֹא יָדְעָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה — הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכֵלוּ.

Traduction

And who is deemed a man with crushed testicles? It is anyone whose testicles have been wounded, even one of them. And one whose penis has been severed is anyone whose sexual member has been cut off. As for the measure that renders him unfit, if there remains a portion of the corona, even as much as a hairsbreadth, he is still fit. However, if nothing at all is left of the corona, he is considered as one with a severed penis, for whom it is prohibited by Torah law to marry a Jewish woman.

Rachi non traduit

נשיהם. של פצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו דשוויוה חללה בביאתן שהרי נבעלה לפסול לה:

ואם לא ידעה. לא בא עליה אחרי כן והיתה נשואה לו קודם לכן:

וְאֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא — כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן. וּכְרוּת שָׁפְכָה — כָּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד, וְאִם נִשְׁתַּיֵּיר מֵעֲטָרָה אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה — כָּשֵׁר.

Traduction

GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Elazar said: From where is it derived that an uncircumcised priest may not partake of teruma? It is stated: ''A sojourner and a hired servant shall not eat thereof'' (Exodus 12:45) with regard to the Paschal lamb, and it is stated: ''A sojourner of a priest and a hired servant shall not eat of the holy thing'' (Leviticus 22:10) with regard to teruma. Just as ''a sojourner and a hired servant'' stated with regard to the Paschal lamb indicates that an uncircumcised man is prohibited from eating it, so too, ''a sojourner and a hired servant'' stated with regard to teruma teaches that an uncircumcised man is prohibited from eating it.

Rachi non traduit

ואם נשתייר מעטרה. שנכרת מעטרה ואילך כשר דהתם בישרא בעלמא הוא ולא גיד שאין גיד אלא מעטרה ואילך לצד הגוף. עטרה שורת בשר המקפת במקום המילה בגובה ושופע ויורד עד סופה:

גְּמָ' תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לֶעָרֵל שֶׁאֵין אוֹכֵל בִּתְרוּמָה? נֶאֱמַר ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' בַּתְּרוּמָה. מָה ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' הָאָמוּר בַּפֶּסַח — עָרֵל אָסוּר בּוֹ, אַף ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה — עָרֵל אָסוּר בּוֹ.

Traduction

Rabbi Akiva says: This proof is not necessary, as the verse states: ''Any man [ish ish] from the seed of Aaron who is a leper or a zav shall not eat of the holy things until he be pure'' (Leviticus 22:4). The repetition of the word ish, meaning man, comes to include an uncircumcised man, indicating that he is like one who is ritually impure and therefore may not partake of consecrated food.

Rachi non traduit

גמ' תושב ושכיר בתרומה. דכתיב תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש:

Tossefoth non traduit

מה תושב ושכיר האמור בפסח. וא''ת באוכל תרומה בטומאת עצמה נילף בהאי ג''ש דלילקי ולקמן (יבמות דף עג:) אמרינן דלית בה אלא עשה בשעריך תאכלנו לזה ולא לאחר ואר''י דהך ג''ש לא ניתנה אלא לענין פסול האדם האוכל כגון ערל ואונן וכיוצא בו אבל לענין פסול גופה כגון טומאת עצמה לא אבל קשה דאכתי נילף מבכורים שילקה עליה בטומאת עצמה דכי היכי דילפינן (שם) בכורים מתרומה משום דתרומה קרינהו רחמנא ה''נ ניליף תרומה מבכורים דהא בהעור והרוטב (חולין קכ:) גמרינן תרומה מבכורים לענין דמשקין היוצאין מהן כמותן:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ''אִישׁ אִישׁ'' — לְרַבּוֹת הֶעָרֵל.

Traduction

The Gemara analyzes this baraita in detail. The Master said: Rabbi Eliezer says that it is stated: ''A sojourner and a hired servant'' with regard to the Paschal lamb, and it is stated: ''A sojourner and a hired servant'' with regard to teruma. Just as ''a sojourner and a hired servant'' stated with regard to the Paschal lamb indicates that an uncircumcised man is prohibited from eating it, so too, ''a sojourner and a hired servant'' stated with regard to teruma teaches that an uncircumcised man is prohibited from eating it.

Rachi non traduit

איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב לרבות ערל. כטמא אצל אכילת תרומה דבהאי קרא תרומה כתיב דכתיב (ויקרא כב) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים והיינו תרומה דסגי ליה בהערב שמש:

Tossefoth non traduit

איש איש לרבות הערל. מהכא אמרינן בכל דוכתי (חגיגה דף ד:) דר''ע מרבה ערל כי טמא ומ''מ איצטריך למכתב ערל בפסח דאי לאו דכתיב בהדיא משום מקום שהוא כטמא לא הוה מרבינן ליה מאיש איש אע''ג דמילת זכריו ועבדיו מעכבתו בפסח:

אָמַר מָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' בַּתְּרוּמָה. מָה ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' הָאָמוּר בַּפֶּסַח — עָרֵל אָסוּר בּוֹ, אַף ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה — עָרֵל אָסוּר בּוֹ.

Traduction

With regard to this verbal analogy the Gemara comments: The phrase ''a sojourner and a hired servant'' must be available, i.e., superfluous in its context and therefore available for the purpose of establishing a verbal analogy. As, if it is not available, the verbal analogy can be refuted logically, as it is possible to say: What is unique to the Paschal lamb? It is that one is liable to receive karet for eating it due to its being piggul, an offering that was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time, or due to its being notar, the flesh of an offering that is left over beyond its allotted time, or due to the one consuming it being ritually impure. Therefore, it could be argued that it is owing to the Paschal lamb’s special sanctity and severity that an uncircumcised man may not partake of it. But from where is it derived that an uncircumcised priest may not eat teruma? The Gemara concludes: This is not so [la’ei], as the phrase is in fact available for establishing the verbal analogy.

מוּפְנֶה. דְּאִי לָאו מוּפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְפֶסַח, שֶׁכֵּן חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. לָאיֵי, אַפְנוֹיֵי מוּפְנֶה.

Traduction

The Gemara asks: Which of the instances of the phrase ''a sojourner and a hired servant'' is not needed in its own context and is therefore available for establishing a verbal analogy? If one would claim that it is that which is stated with regard to teruma, certainly those words are necessary, as it is taught in a baraita: ''A sojourner''; this is referring to a Hebrew slave who was acquired as a permanent acquisition until the Jubilee Year, i.e., a slave who did not wish to terminate his servitude and underwent a ceremony in which his ear was pierced with an awl. ''A hired servant''; this is referring to a Hebrew slave who was acquired as an acquisition for a period of six years.

Rachi non traduit

שכן חייבין עליו. קרבן חטאת אם אכלו פגול או נותר או בטומאת הגוף דכולהו בכרת דהא קדשים הוא:

Tossefoth non traduit

מה לפסח שכן חייבין עליו משום פגול נותר וטמא. יש ספרים דל''ג טמא דבתרומה נמי איכא איסור טומאה ואית דגרס ליה משום דבפסח איכא כרת לאוכל בטומאת הגוף משא''כ בתרומה ובקונטרס נמי פי' דחייבים עליו חטאת קאמר והוא הדין דהוי מצי למיפרך מכל פנ''ק עכ''ס:

הֵי מוּפְנֶה? אִי דִּתְרוּמָה — מִצְרָךְ צְרִיכִי, דְּתַנְיָא: ''תּוֹשָׁב'' זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם, ''שָׂכִיר'' — זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים.

Traduction

The baraita asks: And let the verse state only that ''a sojourner'' may not eat teruma, and not state anything about ''a hired servant,'' and I would say by way of an a fortiori inference: If a slave who was acquired as a permanent acquisition may not partake of teruma, then with regard to one who was acquired as an acquisition for only six years, all the more so is it not clear that he should be prohibited from eating it?

Rachi non traduit

קנוי קנין עולם. עבד עברי הנרצע ובא הכתוב ללמדך שאין גופו קנוי לכהן זה שיאכילהו בתרומה ככנעני:

קנין שנים. סתם עבד שיוצא בשש שנים:

וְיֵאָמֵר ''תּוֹשָׁב'' וְאַל יֵאָמֵר ''שָׂכִיר'', וַאֲנִי אוֹמֵר: קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל — קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן!

Traduction

The baraita answers: If it was written so, I would have said with regard to ''a sojourner'' that this is referring to a slave who was acquired as an acquisition for a period of six years, as he may not eat teruma; but one who was acquired as a permanent acquisition may in fact partake of teruma. Therefore, the term ''a hired servant'' comes and teaches that ''a sojourner'' is referring to a slave who had his ear pierced and must now remain with his master until the Jubilee Year, and that although he was acquired as a permanent acquisition, he may not partake of teruma.

אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר ''תּוֹשָׁב'' — זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, אֲבָל קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם — אוֹכֵל, בָּא שָׂכִיר וְלִימֵּד עַל תּוֹשָׁב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם — אֵין אוֹכֵל.

Traduction

The Gemara proposes: Rather, it is the phrase with regard to the Paschal lamb that is available for establishing a verbal analogy. This phrase: ''A sojourner and a hired servant,'' that the Merciful One writes with regard to the Paschal lamb, to what is it referring? If we say that the verse is referring to an actual sojourner and to a hired servant, i.e., a Hebrew slave who was acquired permanently or for a fixed number of years, can it possibly be that because he is a sojourner or a hired servant he is exempt from the mitzva of the Paschal lamb? If one answers in the affirmative and argues that a Hebrew slave, like his Canaanite counterpart, is considered his master’s property and is therefore no longer obligated in all the mitzvot like a freeman, this conclusion is difficult, as we maintain with regard to teruma that a Hebrew slave may not partake of it on account of his priestly master.

Rachi non traduit

אילו כן. דלא נאמר אלא תושב:

הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים. משום הכי אסור בתרומה בא שכיר יתירא ולימד על כרחך דהאי קרא לנרצע אתא וכיון דתרי כתיבי מסתברא דתושב זה המיושב אצלו לזמן מרובה ושכיר זה העומד לצאת:

אֶלָּא דְּפֶסַח מוּפְנֵי. הַאי ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּפֶסַח מַאי נִיהוּ? אִי נֵימָא תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַמָּשׁ, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר אִיפְּטַר לֵיהּ מִפֶּסַח?! וְהָא קַיְימָא לַן גַּבֵּי תְּרוּמָה דְּלָא אָכֵיל!

Traduction

Rachi non traduit

אלא דפסח מופני האי שכיר ותושב. דפסח דכתיב לא יאכלו בו:

מאי נינהו אי נימא תושב ושכיר ממש. קנוי קנין שנים או נרצע: